אם אתם מחפשים את הצמיחה של העשור הקרוב, העיניים שלכם כנראה נשואות מערבה, אל מדד הנאסד”ק 100 (Nasdaq-100). זהו הבית של “שבע המופלאות”, של מהפכת ה-AI, ושל החברות שמשנות את הדרך שבה אנחנו חיים.
אבל רגע לפני שאתם רצים לקנות את הטיקר הראשון שאתם רואים בבנק, עצרו. בחירה לא נכונה של קרנות מחקות נאסדק יכולה לעלות לכם עשרות אלפי שקלים במיסים מיותרים ודמי ניהול סמויים לאורך השנים. המדריך הזה יעשה לכם סדר בבלאגן.
המנגנון: איך עובדת קרן מחקה נאסד"ק ולמה זה משתלם?
במקום לנסות לנחש איזו מניה תהיה ה”אפל” או ה”אנבידיה” הבאה, קרן מחקה נאסד”ק (או קרן סל עוקבת) מציעה פתרון אלגנטי: היא מאפשרת לכם לרכוש את “סיירת המטכ”ל” של הכלכלה האמריקאית בפעולה אחת.
איך זה עובד “מתחת למכסה המנוע”? הקרן פועלת כמראה פיננסית. מנהל הקרן רוכש עבורכם את המניות של 100 החברות הנכללות במדד, בדיוק לפי המשקל היחסי שלהן (Market Cap Weighted). משמעות הדבר היא שכאשר אתם קונים יחידה בקרן, אתם הופכים מיידית לבעלי מניות (מזעריים) בכל 100 החברות הללו במקביל. אם המדד עולה ב-1%, הקרן שלכם תעלה ב-1% (בניכוי דמי ניהול מזעריים), ללא תלות בביצועים של מנהל השקעות בשר ודם שמנסה “להכות את השוק”.
היתרונות: למה כסף חכם זורם לשם?
חשיפה מיידית לחדשנות: במקום לקנות מניה בודדת ולהסתכן בדו”ח רבעוני גרוע, אתם מקבלים חשיפה רחבה לקטר הצמיחה העולמי.
אפקט ה”טייס האוטומטי”: המדד מתעדכן אחת לשנה (Rebalancing). חברות כושלות נזרקות החוצה, וחברות צומחות נכנסות פנימה. התיק שלכם “מרפא” את עצמו אוטומטית ושומר על רלוונטיות ללא התערבותכם.
יעילות עלויות: בניגוד לקרנות אקטיביות שגובות דמי ניהול גבוהים (1%-2%), קרנות מחקות מסתפקות בשברירי אחוז, מה שמשאיר יותר רווח אצלכם בכיס (ריבית דריבית).
הסיכונים והחסרונות: מה חשוב להכיר?
ריכוזיות סקטוריאלית (“Tech-Heavy”): זהו אינו מדד מפוזר קלאסי כמו ה-S&P 500. למעלה מ-50% מהמדד מושקע בסקטור הטכנולוגיה. המשמעות? כשהטכנולוגיה חוטפת (כמו ב-2022), התיק שלכם יחטוף חזק יותר מהשוק הכללי. זוהי רכבת הרים, לא שיט רגוע.
הטיית שווי שוק: המדד מושפע דרמטית מביצועי “שבע המופלאות” (ענקיות הטכנולוגיה). אם מיקרוסופט ואפל יורדות, המדד ירד גם אם 98 החברות האחרות יעלו.
טעות עקיבה (Tracking Error): לעיתים, בשל עמלות מסחר, הפרשי שעות או ניהול מזומנים, תשואת הקרן לא תהיה זהה ב-100% למדד (אם כי בקרנות הגדולות הפער הוא מזערי).
את מי לוקחים לתיק? סקירת האפשרויות המובילות (מעודכן ל-2026)
השוק מוצף באפשרויות, וההבדל בין בחירה נכונה לבינונית יכול להתבטא באלפי שקלים של דמי ניהול ומיסים. חילקנו את הקרנות ל-3 קטגוריות כדי שתוכלו למצוא את זו שמתאימה לכם:
1. הנבחרת המנצחת: קרנות איריות הנסחרות בשקלים
זוהי האופציה המועדפת על רוב המשקיעים הישראלים לטווח ארוך. הן משלבות את היתרונות של קרן זרה (דמי ניהול נמוכים, עקיבה מדויקת) עם יתרונות מיסוי (צבירת דיבידנד = דחיית מס) ונוחות (מסחר בשקלים ללא עמלות המרה).
iShares NASDAQ 100 (BlackRock): (מספר קרן: 1159243) – הקרן הפופולרית של הענקית בלאקרוק. דמי ניהול תחרותיים (נעים סביב 0.3%), צוברת דיבידנד.
Invesco EQQQ: (יש לוודא שקונים את הגרסה הצוברת). גם היא נסחרת בתל אביב ומציעה חשיפה ישירה למדד.
2. האופציה המקומית: קרנות מחקות של בתי השקעות ישראלים
בתי ההשקעות (כמו קסם, תכלית/מיטב, הראל, MTF) מציעים מגוון קרנות.
היתרון: נגישות מלאה, ולעיתים מבצעי “0% דמי ניהול” לתקופות מוגבלות.
הכוכבית החשובה: שימו לב שחלק מהקרנות הן “מנוטרלות מט”ח” (מגודרות). בקרנות אלו (כמו MTF 4A), אתם מנטרלים את השפעת הדולר, אך משלמים על כך ב”עלויות גידור” (פערי ריביות) ששוחקות את התשואה לאורך זמן. למשקיע לטווח ארוך, החשיפה הדולרית היא לרוב רצויה כחלק מפיזור הסיכונים.
טיפ: דמי הניהול בקרנות אלו דינמיים מאוד. לפני הרכישה, חובה לבדוק באתר “פאנדר” או באתר הבורסה (“מאיה”) את העלות העדכנית.
3. המקור האמריקאי: QQQ vs QQQM (ומה באמת ההבדל?)
אם אתם סוחרים בחשבון דולרי ומתעקשים על המקור, תיתקלו בשני סימולים כמעט זהים של חברת Invesco. הבלבול בקרב משקיעים הוא גדול, אך התשובה פשוטה להפליא:
Invesco QQQ Trust (QQQ): הקרן הוותיקה והגדולה. דמי ניהול: 0.20%.
למי היא מתאימה? בעיקר לסוחרים יומיים ומוסדיים. הסיבה: מחזורי המסחר בה מטורפים, מה שמבטיח נזילות אינסופית ומרווחים (Spreads) אפסיים בקנייה ומכירה מהירה.
Invesco NASDAQ 100 ETF (QQQM): “האחות הקטנה והחסכונית”. דמי ניהול: 0.15%.
למי היא מתאימה? למשקיעי Buy & Hold (לטווח ארוך). המוצר הוא בדיוק אותו מוצר (אותן מניות, אותו משקל), אבל זול יותר. אינווסקו השיקה אותה ספציפית כדי להתחרות בקרנות זולות ולמשוך משקיעים שרגישים לדמי ניהול.
פסק הדין שלנו: אם אתם משקיעים לטווח ארוך בדולרים – QQQM היא הבחירה הרציונלית היחידה. אין שום סיבה לשלם אקסטרה 0.05% בשנה על נזילות שאתם לא צריכים. אם כבר יש לכם QQQ ברווח גבוה, אל תמכרו (כדי לא לשלם מס רווח הון עכשיו), אבל את הקניות החדשות? בצעו רק ב-QQQM.
איך בוחרים נכון? הצ’ק-ליסט של הינשוף (Decision Matrix)
אחרי שהבנו את ההבדלים בין הקרנות, הבחירה מצטמצמת לפרמטרים שמשפיעים על ה”נטו” שלכם בבנק. אל תתפתו להסתכל רק על דמי הניהול, כי לעיתים הזול הוא היקר.
הנה סדר העדיפויות הנכון לבחירת הקרן:
-
מטבע המסחר (המלכודת הבנקאית): אם אתם סוחרים דרך הבנק בישראל, קניית קרן דולרית (כמו QQQM) תחייב אתכם בעמלת המרת מט”ח כפולה (בקנייה ובמכירה). העמלה הזו יכולה להגיע ל-1%-2% משווי התיק!
-
הפתרון: העדיפו קרנות (איריות או ישראליות) הנסחרות בשקלים בבורסה בתל אביב. זה חוסך את עמלת ההמרה לחלוטין.
-
-
מדיניות הדיבידנד (האפקט המצטבר): בחשבון חייב במס, תמיד נעדיף קרן צוברת (Acc). ההבדל בין תשלום מס של 25% היום לבין תשלום מס בעוד 20 שנה הוא עצום.
-
דמי ניהול (TER): רק אחרי שפתרנו את עניין המט”ח והמיסוי, משווים דמי ניהול. פער של 0.1% הוא זניח לעומת טעות במט”ח, אבל בטווח הארוך – השאיפה היא לשלם כמה שפחות (מתחת ל-0.4% זה סביר, מתחת ל-0.2% זה מצוין).
-
מחיר יחידה? לא רלוונטי. בעבר, משקיעים חששו לקנות קרן שמחיר היחידה שלה גבוה (למשל 400$). היום, רוב הברוקרים המודרניים מאפשרים מסחר בשברי מניות (Fractional Shares), כך שזהו שיקול טכני שכבר אינו מהווה חסם כניסה.
האם להשקיע בנאסד”ק 100? הסיכוי והסיכון
למה בכלל להיכנס לרכבת ההרים הזו? התשובה טמונה בביצועים ההיסטוריים ובמבט לעתיד. בעשור וחצי האחרונים, מדד הנאסד”ק 100 השאיר אבק למדד ה-S&P 500 (תשואה שנתית ממוצעת של כ-16% מול כ-10-11%, נתון המשתנה משנה לשנה אך שומר על מגמה ברורה).
אבל, וזה אבל גדול: התשואה העודפת הזו היא “פרמיית הסיכון” שאתם משלמים בעצבים שלכם. הנאסד”ק הוא מדד מוטה-טכנולוגיה (“Tech-Heavy”). הוא רגיש מאוד לשינויים בריבית ולמצב הרוח של המשקיעים. כשאתם קונים קרן מחקה נאסד”ק, אתם חייבים להבין שתרחיש של ירידה של 30% או 40% בשנה אחת הוא לא “תקלה”, אלא פיצ’ר של המערכת.
למי זה מתאים?
-
למשקיעים עם אופק של 10 שנים ומעלה.
-
למי שמסוגל לראות את התיק נחתך ב-20% ולא למכור בפאניקה.
-
למי שרוצה להשקיע בכלכלה הריאלית של העתיד (AI, ענן, שבבים, ביו-טק) ולא בכלכלה הישנה.
שורה תחתונה: הדרך החכמה אל העתיד
קרנות מחקות נאסד”ק הן כלי ההשקעה האולטימטיבי למי שרוצה לתפוס טרמפ על החדשנות האנושית במינימום מאמץ. הן מייתרות את הצורך לנסות לנחש “מי המנצחת הבאה” ומאפשרות לכם להחזיק את כל המנצחות ביחד.
עבור המשקיע הישראלי, הנוסחה המנצחת ל-2026 היא פשוטה: חפשו קרן אירית, צוברת, הנסחרת בשקלים, עם דמי ניהול הוגנים. השילוב הזה יבטיח שאתם נהנים ממנוע הצמיחה של הנאסד”ק, תוך שאתם ממזערים את “חיכוך” המיסים והעמלות בדרך.
השקעה בנאסד”ק דורשת קיבה חזקה וסבלנות, אבל ההיסטוריה מלמדת שהסבלנות הזו משתלמת.
כפיר אהרון הוא יזם ומשקיע עצמאי בשוק ההון עם ניסיון מעשי של מעל 5 שנים במסחר פעיל. כפיר מתמחה באסטרטגיות השקעות ערך (Value Investing), ניתוח פונדמנטלי של דוחות כספיים ובניית תיקים פסיביים ארוכי טווח. כעורך הראשי של ‘ינשוף פיננסי’, הוא פועל לגישור על הפער שבין התיאוריה הכלכלית לפרקטיקה בשטח, תוך שימוש בידע נרחב בכלכלה התנהגותית ופילוסופיה של השקעות.
בנוסף, כפיר הוא אחד מה-Verified Authors (מחברים מאומתים) בפלטפורמת Snowball Analytics, שם הוא מציג נתונים וניתוחים פיננסיים. קישור לפרופיל Snowball Analytics.
