לחסוך 100,000 ש”ח בשנה אומר לשים בצד 8,333 ש”ח נטו בכל חודש.
עבור משק הבית הישראלי הממוצע, זה נשמע כמו מדע בדיוני. אבל עבור מי שמכוון לעצמאות כלכלית, או לדירה ללא משכנתא חונקת, זה המספר היחיד שקובע. האם זה אפשרי? כן. האם זה דורש רק “להפסיק לשתות קפה בחוץ”? לא תמיד.
כדי להגיע למספר הזה ב-2026, אנחנו צריכים לעבוד בשלושה מישורים במקביל: מיסוי, צמצום אגרסיבי והשקעה חכמה. הנה תוכנית הפעולה (Blueprint) להגעה ליעד.
המחסום הפסיכולוגי: הציטוט של צ’ארלי מאנגר
לפני שנצלול למספרים, חייבים לדבר על המחסום הגדול ביותר. צ’ארלי מאנגר, יד ימינו המנוח של וורן באפט, אמר פעם משפט ששינה את חייהם של מיליוני משקיעים:
“ה-100,000 הראשונים הם (B*tch), אבל אתם חייבים לעשות את זה. לא משנה מה – תמצאו דרך להשיג אותם. תלכו ברגל אם צריך ולא תאכלו כלום מחוץ לבית, אבל תשיגו את ה-100 אלף הראשונים. אחרי זה, תוכלו להוריד קצת את הרגל מהגז.”
למה מאנגר אמר את זה? בגלל המתמטיקה של הריבית דריבית. עד שאין לכם 100,000 ש”ח מושקעים, התיק שלכם לא מייצר “עובדים” חדשים בצורה מורגשת. אתם דוחפים את כדור השלג במעלה ההר לבד. ברגע שעברתם את הרף הזה, הכדור מתחיל להתגלגל (ולגדול) בכוחות עצמו.
1. ה”האק” הישראלי: להשתמש בכסף ברוטו
הטעות הכי גדולה של חוסכים היא הניסיון לחסוך הכל מהמשכורת שנכנסת לבנק (הנטו). זה קשה פי כמה. הדרך הכי מהירה להגיע ל-100,000 ש”ח היא להחשיב גם כספים שמופרשים לפני שהם מגיעים לעו”ש.
הכוכבת הראשית כאן היא קרן ההשתלמות.
אם אתם שכירים שמפקידים את המקסימום, או עצמאים שמנצלים את תקרת ההטבה, אתם מפקידים כ-18,000-20,000 ש”ח בשנה (חלקכם וחלק המעסיק).
זוג הייטק/עצמאים? שניכם יחד מגיעים לכ-40,000 ש”ח בשנה בקרנות השתלמות.
המתמטיקה החדשה: פתאום, במקום לחסוך 8,333 ש”ח מהנטו, אתם צריכים לחסוך “רק” כ-5,000 ש”ח בחודש מהנטו כדי להגיע ל-100K שנתי. זה כבר יעד הרבה יותר ריאלי.
2. לייצר “דלתא” חיובית (הגדלת הפער)
אי אפשר לחסוך 8,000 ש”ח בחודש אם אתם לא יודעים לאן נעלמים 800 שקלים. אנחנו חיים בעידן של “כלכלת מנויים” (Subscription Economy). הכל מרגיש קטן – 30 ש”ח פה, 50 ש”ח שם – עד שמסתכלים על התמונה המלאה.
כדי להשיג שליטה אבסולוטית, אתם חייבים לעבור לניתוח דאטה. שימוש באפליקציות לניהול תקציב הוא כבר לא המלצה, אלא כלי עבודה הכרחי. האפליקציות האלו חושפות את “הוצאות הרפאים”: המנוי לחדר כושר שלא הלכתם אליו שנה, הביטוח הכפול שחברת הביטוח דחפה לכם, והעמלות הבנקאיות שזוחלות בתוך החשבון. ברגע שסוגרים את הברזים הסמויים האלו, החיסכון החודשי שלכם קופץ ב-10%-15% בלי ששיניתם את איכות החיים.
3. מלכודת הרכב והדיור
אי אפשר לחסוך 100 אלף שקל בשנה אם אתם משלמים 4,000 ש”ח בחודש על ליסינג והלוואות רכב. רוצים להגיע ליעד? סעו ברכב אמין בן 5-6 שנים שסיים את ירידת הערך הגדולה שלו. אותו דבר לגבי דיור: אם שכר הדירה שלכם הוא 50% מההכנסה, היעד בלתי אפשרי. היעד הזה דורש לעיתים לעבור דירה לאזור זול יותר זמנית, או להקטין סטנדרטים לשנתיים-שלוש כדי לבנות הון עצמי מאסיבי.
4. המנוע הסודי: הכסף חייב לעבוד (מיד)
נניח שהצלחתם. שמתם בצד 8,333 ש”ח בחודש (שילוב של נטו + קרנות). אם תשאירו את הכסף הזה בעובר ושב, אתם מפסידים פעמיים:
האינפלציה שוחקת את הערך שלו.
אתם מוותרים על הריבית דריבית שיכולה לקצר את הדרך ליעד הבא.
כאן נכנס ההבדל בין חוסך למשקיע. כדי שה-100,000 האלו יהפכו בשנה הבאה ל-108,000 (בממוצע היסטורי) ללא מאמץ נוסף, הם חייבים להיות מושקעים בשוק ההון. היום, אתם לא צריכים מנהל השקעות צמוד שגוזר עמלות שמנות. המעבר למסחר עצמאי דרך בתי השקעות ישראליים או בינלאומיים מאפשר לכם לקנות את השוק כולו (למשל דרך מדד S&P 500) בעמלות אפסיות.
למה זה קריטי ליעד ה-100K? כי ככל שהתיק גדל, התשואה (הרווח מההשקעה) מתחילה “להפקיד” עבורכם כסף נוסף. בשלב מסוים, התשואה לבדה תהיה שווה לחודשיים או שלושה של חיסכון.
לסיכום: זה מבחן מרשמלו למבוגרים
לחסוך 100,000 ש”ח בשנה דורש הקרבה. זה אומר לוותר על הרכב החדש, לוותר על שדרוג הדירה, ולהיות בשליטה אבסולוטית על המספרים. אבל הפרס הוא עצום: שלוש שנים כאלו, ויש לכם הון עצמי משמעותי, ביטחון כלכלי, ומערכת שעובדת בשבילכם.
השאלה היא לא “האם זה אפשרי”, אלא האם אתם מוכנים לשלם את המחיר בטווח הקצר כדי לקנות את החופש שלכם בטווח הארוך.
תמיר אורון: בן 42, נשוי למאיה ואבא ליובל ושחר מפרדס חנה. יזם דיגיטלי, מקדם אתרים, יוצר ממים, מומחה השקעות והתחום הפיננסי. הבעלים והעורך הראשי של אתר פיננקה שמטרתו להנגיש ידע פיננסי בצורה פשוטה לכל האוכלוסייה
