בעוד העולם ממהר לעבור לאנרגיה נקייה ולטכנולוגיות חדשניות, קבוצה לא ידועה של 17 יסודות כימיים הפכה לאבן היסוד של המאה ה-21. יסודות אלה, המכונים "יסודות נדירים" (Rare Earth Elements – REEs), הם הכוח החבוי מאחורי כל רכב חשמלי, טורבינת רוח, סמארטפון ומערכת נשק מתקדמת. אך השליטה כמעט מוחלטת של סין בשוק זה יצרה נקודת חולשה גיאופוליטית מסוכנת שמעצבת מחדש את היחסים הבינלאומיים ויוצרת הזדמנויות והסיכונים ייחודיים למשקיעים.
מה הם היסודות הנדירים (Rare Earth) ולמה כולם רוצים אותם?
למרות השם, יסודות נדירים אינם נדירים במיוחד בטבע – הם נקראים כך מכיוון שהם נמצאים בדרך כלל בריכוזים נמוכים וקשים להפקה ולעיבוד. ה-17 יסודות בקבוצה – הכוללים ניאודימיום, דיספרוזיום, טרביום, פרסיאודימיום ואחרים – הם בעלי תכונות מגנטיות, אופטיות וכימיות ייחודיות שאין להן תחליף אמיתי בטכנולוגיות רבות.
השימושים המרכזיים שהופכים אותם לכה קריטיים כוללים:
אנרגיה ירוקה ורכבים חשמליים: מגנטים עוצמתיים העשויים מניאודימיום ופרסיאודימיום הם לב המנועים החשמליים ברכבים חשמליים ובטורבינות רוח. ללא יסודות אלה, המעבר לאנרגיה נקייה פשוט לא אפשרי. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה (IEA) מעריכה שהביקוש לניאודימיום צפוי לעלות ב-70% עד 2030, עם צפי להגדלת הביקוש הכולל ליסודות נדירים פי 3.5 עד 2030 ופי 4 עד 2040.
טכנולוגיה ואלקטרוניקה: כל סמארטפון, מחשב נייד ומצלמה דיגיטלית משתמשים ביסודות נדירים במסכים, בצ'יפים ובמערכות הקול. אירופיום ויטריום משמשים ליצירת פוספורים למסכי LED ומסכי מגע.
ביטחון והגנה: יסודות נדירים חיוניים לכמעט כל מערכת נשק מודרנית – מטילים מונחים ומטוסי קרב ועד ציוד ראיית לילה ומערכות מכ"ם. מטוס F-35 אחד דורש כ-417 ק"ג של יסודות נדירים, וצוללת גרעינית דורשת כ-4.2 טון. המשמעות: מדינות ללא גישה ליסודות נדירים אינן יכולות לייצר נשק מודרני או לשמור על עצמאות צבאית.
המונופול הסיני: "נקודת החנק" של הכלכלה העולמית
סין שולטת כיום ב85-90% מעיבוד היסודות הנדירים בעולם, למרות שמחזיקה רק ב-37% מהמאגרים הידועים. שליטה זו היא תוצאה של אסטרטגיה ארוכת טווח שהחלה בשנות ה-80, שבה סין השקיעה מיליארדים בפיתוח יכולות כרייה ועיבוד, תוך שהיא מוכנה לשאת בנזקים הסביבתיים הכבדים שתהליכים אלה גורמים – עלויות שמדינות מערביות לא היו מוכנות לקבל.
הנשק החדש של בייג'ין: בשנת 2025, סין הפכה את היסודות הנדירים לנשק כלכלי מלא. באוקטובר 2025, סין הרחיבה באופן דרמטי את מגבלות הייצוא שלה, והוסיפה חמישה יסודות נוספים לרשימה המוגבלת והטילה פיקוח מחמיר על שימוש בהם לייצור מוליכים למחצה ולמטרות צבאיות. לראשונה, סין דורשת רישיונות ייצוא למוצרים המכילים אפילו כמויות עקבות של יסודות נדירים שמקורם בסין – צעד שעשוי לשתק שרשראות אספקה גלובליות.
דונלד טראמפ תיאר את הצעד כמפתיע לחלוטין, וכלכלנים מזהירים שמדובר בניסיון של בייג'ין לאלץ את ארה"ב לבטל את המגבלות שלה על ייצוא שבבים מתקדמים לסין. האסטרטגיה הסינית ברורה: להשתמש בעליונות הטכנולוגית הנדירה שלה כדי להגן על האינטרסים הכלכליים והביטחוניים שלה, בדיוק כפי שארה"ב עושה עם הטכנולוגיה שלה.
המערב מתעורר: המירוץ לשרשרת אספקה חלופית
המתחים הגאופוליטיים של 2025 יצרו תחושת דחיפות חסרת תקדים. ארצות הברית, אוסטרליה, קנדה, יפן, האיחוד האירופי וגם הודו משקיעות מיליארדי דולרים בפיתוח שרשרת אספקה מחוץ לסין.
ארה"ב: ממשל טראמפ השקיע למעלה מ-400 מיליון דולר ב-MP Materials (הכורה היחיד של יסודות נדירים בארה"ב), ומעניק לחברה ערבויות למחיר רצפה. משרד ההגנה האמריקאי (DoD) אף רכש 15% מהחברה, וחברה נוספת, USA Rare Earth, רוכשת חברות בריטיות כדי להשלים שרשרת "מהמכרה למגנט" מלאה על אדמת ארה"ב. הממשל אף שוקל להשקיע בחברה המפתחת פרויקט יסודות נדירים בגרינלנד – טריטוריה שטראמפ הציע בעבר לרכוש.
אוסטרליה: ממשלת אוסטרליה שוקלת הקמת מאגר אסטרטגי של מינרלים קריטיים בשווי 777 מיליון דולר, הכולל ערבויות מחיר, הלואות ממשלתיות והשקעות ישירות בפרויקטים אוסטרליים. Lynas Rare Earths, המפיקה הגדולה ביותר מחוץ לסין, מרחיבה את הייצור שלה באוסטרליה ובמלזיה, והשיגה לאחרונה את הייצור המסחרי הראשון של דיספרוזיום וטרביום מחוץ לסין מזה עשורים.
יפן: יפן, שלמדה לקח מהמשבר של 2010 כאשר סין הטילה מגבלות ייצוא לאחר סכסוך דיפלומטי, בנתה אסטרטגיה מתוחכמת שכוללת מלאי אסטרטגי של 60-180 יום, השקעות במכרות מחוץ לסין (בעיקר באוסטרליה, וייטנאם והודו), ופיתוח טכנולוגיות מיחזור מתקדמות. בינואר 2026, יפן תתחיל בניסוי כרייה של בוץ עשיר ביסודות נדירים מקרקעית הים ליד האי Minamitori – הניסיון הראשון בעולם לכרות יסודות נדירים מהים העמוק.
האיחוד האירופי: האיחוד האירופי אימץ את חוק חומרי הגלם הקריטיים (CRMA) שמטרתו להגיע עד 2030 לכך ש-10% מהביקוש השנתי יופק באירופה, 40% יעובד באירופה, ו-25% יגיע ממיחזור. האיחוד גם מתכנן ליצור מלאים חירום של יסודות נדירים ופלטפורמת רכישה משותפת.
הודו: הודו מקדמת תוכנית של 7,300 קרור רופי (כ-870 מיליון דולר) להקמת שרשרת ייצור מגנטים מקומית, עם יכולת ייצור שנתית של עד 6,000 טון – מספיק לכסות את הביקוש המקומי. במקביל, הודה הקפיאה את הסכם הייצוא הוותיק שלה עם יפן כדי לשמר את המשאבים המקומיים למטרות פיתוח פנימיות.
הזדמנויות למשקיעים: המניות וה-ETFs שכדאי לעקוב אחריהם
שוק היסודות הנדירים מציע הזדמנויות השקעה ייחודיות, אך גם סיכונים משמעותיים. נכון לאוקטובר 2025, המתחים הגאופוליטיים הניעו עלייה חדה במניות יסודות נדירים:
חברות כרייה מובילות:
MP Materials (MP): המכרה והמפעל היחידים בארה"ב לעיבוד יסודות נדירים. המניה זינקה ב-120% ב-2025 בעקבות ההשקעה הממשלתית ושיתופי הפעולה עם Apple ומשרד ההגנה. החברה הפסיקה זמנית את מכירת הריכוזים לסין, מה שמגדיל את הביקוש למוצרי החברה מארה"ב.
Lynas Rare Earths (LYC): החברה האוסטרלית הגדולה ביותר בתחום, עם עלייה של 203% במניה במהלך 2025. Lynas הצליחה להשיג שיא ייצור של NdPr ואת הייצור המסחרי הראשון מחוץ לסין של יסודות כבדים נדירים.
USA Rare Earth (USAR): החברה האמריקאית שרכשה את Less Common Metals הבריטית ב-100 מיליון דולר במטרה ליצור שרשרת אספקה אמריקאית מלאה. המניה עלתה ביותר מ-120% ב-2025.
קרנות סל (ETFs):
VanEck Rare Earth/Strategic Metals ETF (REMX): ה-ETF הפופולרי ביותר לחשיפה לשוק היסודות הנדירים, עם כ-30 חברות בתיק. חשוב לדעת ש-REMX כולל כ-30% חשיפה לחברות סיניות, דבר שיכול להיות בעייתי בהתחשב במגבלות הייצוא.
Global X Lithium & Battery Tech ETF (LIT): למרות שאינו מתמקד רק ביסודות נדירים, ל-ETF זה חשיפה משמעותית לשרשראות אספקת הסוללות והטכנולוגיה הנלווית.
הסיכונים:
תנודתיות מחירים: מחירי היסודות הנדירים תנודתיים ביותר. במהלך 2024-2025, מחיר ניאודימיום ירד ב-9%, טרביום ב-22%, ודיספרוזיום ב-33%. התנודתיות נובעת מהתלות בכלכלה הסינית, שמהווה שני שליש מהביקוש למגנטים NdFeB בשימושים "מסורתיים" כמו בנייה.
זמני פיתוח ארוכים: פיתוח מכרות ומתקני עיבוד חדשים לוקח 5-10 שנים, עם עלויות עצומות ומכשולים רגולטוריים.
רווחיות מוגבלת: רוב חברות היסודות הנדירים מחוץ לסין מדווחות על הפסדים או רווחים מצומצמים, עם רק Northern Rare Earth (סינית) ו-Lynas מדווחות על שולי רווח חיוביים ב-2024.
סיכוני ESG: כרייה ועיבוד של יסודות נדירים יוצרים נזק סביבתי משמעותי. על כל טון של יסודות נדירים המופק, נוצרים 2,000 טון של פסולת רעילה. חברות עם רקורד סביבתי גרוע עלולות להתמודד עם התנגדות ציבורית ובעיות רגולטוריות.
המגמות העתידיות: איך השוק עשוי להתפתח
מיחזור: המקור הנשכח: כיום, פחות מ-1% מהיסודות הנדירים ממוחזרים ממכשירים ישנים, למרות שיש מיליארדי מכשירים שמכילים אותם. חברות חדשות כמו Cyclic Materials ו-Momentum Technologies מפתחות טכנולוגיות שמאפשרות מיחזור כלכלי של יסודות נדירים ממגנטים ישנים, סוללות ופסולת אלקטרונית. בארה"ב לבדה, נאמד שיש כ-2,000 טון של פסולת REE הניתנת למיחזור מדי שנה.
טכנולוגיות חדשות: תעשיית המגנטים מתמקדת בפיתוח טכנולוגיות שמפחיתות את התלות ביסודות כבדים נדירים (כמו דיספרוזיום וטרביום) תוך שמירה על הביצועים. טכניקות כמו "grain boundary diffusion" מאפשרות להשתמש בכמויות קטנות יותר של יסודות יקרים תוך שיפור הביצועים.
מקורות לא שגרתיים: מדינות מחפשות מקורות חדשים. קזחסטן הכריזה על גילוי מאגר של 20-28 מיליון טון (שעשוי להפוך אותה למדינה השלישית בעולם במאגרי יסודות נדירים). יפן מפתחת טכנולוגיה לכרות מקרקעית הים. גרינלנד, עם פרויקט Tanbreez, עשויה להפוך לאספק מרכזי למערב.
השקעות ירוקות: יסודות נדירים הופכים לחלק בלתי נפרד מאסטרטגיות השקעה ירוקות (ESG), מכיוון שהם חיוניים לאנרגיה מתחדשת ולרכבים חשמליים. עם זאת, הסתירה בין המטרה הירוקה לבין הנזק הסביבתי מהכרייה יוצרת אתגרים מוסריים ורגולטוריים.
התחזיות: מאקרי (Macquarie) מעריך שוק NdPr יהיה במחסור קל עד 2027, עם מחירי שיא של 110-120 דולר לק"ג בסוף 2026 – תחילת 2027, מונעים מביקוש חזק מרכבים חשמליים, מכשירי חשמל ואלקטרוניקה. הביקוש הכולל למגנטים מבוססי REE צפוי לשלוש עצמו – מ-59 קילוטון ב-2022 ל-176 קילוטון ב-2035.
הממד האנושי: הסיפור מאחורי המספרים
מעבר לנתונים הכלכליים והטכניים, סיפור היסודות הנדירים הוא סיפור אנושי של קהילות, סביבה וכוח גיאופוליטי. בכפרים סיניים קטנים ליד אתרי כרייה, תושבים מדווחים על עלייה במקרי סרטן, זיהום מים וקרקע. במיאנמר, כרייה בלתי חוקית של יסודות נדירים גורמת לנהרות מזוהמים במתכות כבדות וחומרים רדיואקטיביים.
במקביל, בארה"ב ובאוסטרליה, עובדים בתעשייה מרגישים תחושת שליחות: הם רואים את עצמם כשומרים על הביטחון הלאומי ועל עצמאות הטכנולוגית של מדינותיהם. עבורם, זה לא רק עסק – זה מאבק על העתיד.
סיכום: לקראת עידן חדש של תלות הדדית
המאבק על שליטה ביסודות הנדירים מגדיר מחדש את הכלכלה והביטחון העולמיים. סין השיגה יתרון אסטרטגי נדיר, אך המערב מתעורר לאיום ומשקיע משאבים עצומים בבניית חלופות. התוצאה לא תהיה עצמאות מוחלטת של המערב מסין, אלא כנראה עידן של תלות הדדית זהירה יותר, עם מקורות מגוונים, יכולות עיבוד מפוזרות וטכנולוגיות מיחזור מתקדמות.
עבור משקיעים, שוק היסודות הנדירים מציע הזדמנויות משמעותיות, אך גם סיכונים גבוהים. המפתח הוא להבין את הדינמיקה הגאופוליטית, לעקוב אחרי השקעות ממשלתיות, ולהעריך בזהירות את היכולת של חברות לבנות שרשראות אספקה ברות קיימא ורווחיות בטווח הארוך. היסודות הנדירים אינם "הימור" פשוט – הם השקעה באסטרטגיה גאופוליטית ארוכת טווח שתעצב את העתיד הטכנולוגי והכלכלי של העשורים הקרובים.
